כשחברת ביטוח מרכיבה פאנל של עורכי דין הגנה לתחום אחריות מקצועית, הקריטריון הגלוי הוא "ניסיון בתביעות עורכי דין ורואי חשבון." הקריטריון הסמוי — זה שמכריע בפרקטיקה — הוא שניים: מהירות הסגירה ומשמעת העתודות.
מהירות סגירה
מנהל תביעות שמנהל מאה תיקים פתוחים אינו מחפש ביצועים נאומיים; הוא מחפש תיקים שיוצאים מהרשימה. עורך דין שמסוגל לזהות בתיק מוקדם את מסלול הסיום — פשרה, סילוק, או ניהול מלא — ולתקשר אותו בצורה ברורה, חוסך לחברה את עלות האי-ודאות. עלות זו לא תמיד נמדדת בכסף: לעיתים היא ביוקרטיה פנימית של "תיק שלא זזים עליו" שמכביד על כלל המחלקה.
משמעת עתודות
עתודה שנפתחת גבוה ויורדת עם הזמן — בין אם בגין הסדר ובין אם בגין סגירה — מספרת סיפור של ניהול נכון. עתודה שנפתחת נמוך ומתגלגלת כלפי מעלה לאורך ההליך מספרת סיפור של הפתעות, וחברות ביטוח מגלגלות עלויות הפתעות ישירות אל עורך הדין שניהל. עורך דין שמספק הערכה ריאלית ביום הראשון, ואז עומד מאחוריה, נבנה אמון שהוא נכס לטווח ארוך יותר מכל תוצאה בודדת.
המשמעות לניהול השוטף
שתי הדרישות האלה — מהירות וריאליזם — אינן בסתירה לייצוג איכותי. נהפוך הוא: עורך דין שמכיר לעומק את האינטרסים של חברת הביטוח יודע מתי כדאי ללחוץ ומתי לסגור, ופועל במסגרת הלוגיקה הכלכלית של המבטחת ולא מחוצה לה.